Community Projects

רקמה שמה דגש על מנהיגוּת קהילתית שמתבטאת הן במסגרת הקהילה הרוחנית המסורתית, והן בתחום המעורבות החברתית. מסיבה זו כוללת תכנית העמיתים עבודת שטח כלשהי באחד משני התחומים, ומציבה בכך בסיס תיאורטי לעבודתם העתידית של העמיתים. עבור עמיתים הנמצאים בשנים הראשונות ללימודיהם האקדמיים, זוהי הזדמנות נפלאה להתנסות ישירות בתכנון חינוכי, בניהול כח אדם ותקציב, בקשרים עם ארגונים שותפים ועם הממשל המקומי - הרבה לפני תחילתה האמיתית של הקריירה שלהם. עמיתים שעומדים לפני סיום לימודיהם, מקבלים הזדמנות להקים ארגון חדש או לנהל ארגון קיים תחת הנחייתם של המנטורים ברקמה.

להלן תיאור של כמה פרויקטים קהילתיים שעמיתי רקמה הובילו בשנה האחרונה:

  • יוצר אור:
    בשנת 2002 הקים הרב אורי איילון את קהילת יוצר אור בשיכוני תלפיות בירושלים. הקהילה הנה מודל חדשני היוצא מתוך צרכי האוכלוסייה במטרה ליצור קהילה יהודית ישראלית תוססת המשלבת עבודת ה' עם פלורליזם ויצירתיות. הקהילה פעילה בכל ימות השבוע עם חוגים ואירועים מסוגים שונים.
    לפרטים נוספים

  • קהילת "ואהבת":
    קהילה מסורתית-שוויונית אשר הוקמה על ידי הרב אלישע וולפין בזכרון יעקב. הקהילה פונה אל הציבור החילוני ומציעה לו לחגוג את היהדות ולצקת לתוכה משמעות תוך קיום מגוון רחב של פעילויות: טקסי מעגל החיים, בית מדרש ואף סיוע למשפחות נזקקות על בסיס קבוע.
    לפרטים נוספים

  • תוכנית "ברוח":
    בנובמבר 2002 החל הרב יונתן רודניק בהגשת תמיכה רוחנית, הן לחולים והן לצוות, במחלקה האונקולוגית באחד מבתי החולים בירושלים. יונתן הוכשר לתפקיד כשנטל קורס מיוחד לאנשי דת (CPE) בקנזס סיטי וכיום הוא מעורב בהכשרת אנשים נוספים בתחום ובהפצת רעיון התמיכה הרוחנית וחשיבותה בישראל.
    לפרטים נוספים

  • קהילת "בבת עין":
    הקהילה הוקמה בראש העין ביוזמה של כמה משפחות ובליווי של הרבה אילה שעשוע-מירון. הקבוצה נפגשת לקבלות שבת משפחתיות ברוח ישראלית שוויונית וחוגגת יחד את המועדים. לאחרונה הוכרה הקבוצה כקהילה מן המניין בתנועה ליהדות מתקדמת וכיום פועלת להגביר את פעילותה ולהרחיב את מעגל החברים.
    לפרטים נוספים

  • קהילת צור-הדסה ליהדות מתקדמת:
    החל מראשית שנת תשס"ו (2005) משמש הרב עפר שבת בית הלחמי כרב הקהילה הרפורמית של צור-הדסה (ישוב פרברי מדרום לירושלים ובו כיום מעל 900 משפחות). בקהילה הצעירה (כ6 שנים) חברות כ 90 משפחות, ועם זאת מפתחת תפיסה ושפה ייחודית המשרתת את כלל תושבי הישוב והאזור שבין ירושלים לבית שמש. לקהילה שני גני ילדים ומעורבות רבה בבית הספר היסודי היישובי תוך דגש מיוחד על מחוייבות אישית ומעשית לכלל ישראל ולצדק חברתי.
    לפרטים נוספים

  • מרכז תרבות עמים לנוער:
    שייקה אל-עמי משמש כיום כמנהל מרכז קהילתי שנועד לעודד ולקדם פיתוח רוחני במסגרת קהילתית. המרכז ממקודם במרכז תרבות עמים לנוער במושבה הגרמנית בירושלים. אחת ממטרותיו העיקריות של שייקה בתפקידו היא לקדם תקשורת בין גופים שונים בעיר העוסקים בעניינים רוחניים.
    לפרטים נוספים

  • קהילת "ניגון הלב":
    הקהילה בנהלל הוקמה על ידי קבוצת חברים מעמק יזרעאל. חן צפוני, כיום סטודנטית לרבנות ב HUC הייתה ממייסדי הקהילה וכיום משמשת מובילת התפילה, רכזת הצוות המוביל של הקהילה ומלמדת את בני המצווה. הקהילה מקיימת קבלות שבת, חגים וטקסי בת/בר מצווה.
    לפרטים נוספים

  • רבנות נוער:
    הרבה דבי גרינברג החליפה בתפקידה את הרבה קלאודיה קריימן כרב מלווה של תנועת הנוער נוע"ם של התנועה המסורתית. התפקיד מגדיר מחדש של מושג הקהילה בהיותו מבוסס על אוכלוסייה כלל ארצית ולא על אוכלוסייה גיאוגרפית. התפקיד כולל ליווי רוחני של בני הנוער, צוות התנועה והנהלתה, השפעה חינוכית של פרקטיקה רוחנית ומודעות יתר לצדק חברתי.
    לפרטים נוספים

  • קהילת "סולם יעקב":
    גולן בן חורין, המסיים השנה את לימודי הרבנות ב HUC משרת את קהילת "סולם יעקב" בזכרון יעקב בה הוא מפתח תוכנית בשם "נתיבי מדרש"- גישה הנטועה במסורת ומשלבת חידוש והרחבה. דוגמא לגישה זו המשתמשת בדיציפלינות לא מסורתיות כדרכי גישה ליהדות וקיום אורחות חיים יהודיים היא סדנאות ה-"שינגי ואומנות התפילה היהודית - אימון פיזי לפיתוח יכולות רוחניות."
    לפרטים נוספים

  • כיוונים חדשים בקהילת רמות-ציון
    קהילת רמות-ציון בגבעה הצרפתית בירושלים היא אחת הקהילות הותיקות והגדולות בתנועה המסורתית. היא עוברת בימים אלה תהליך מרתק של שינוי וריענון, יחד עם עמיתת רקמ"ה חיה רואן-בקר המכהנת כרבה של בית-הכנסת ותוסמך בדצמבר הקרוב. הקהילה מעמיקה את מעורבותה בשכונה, מספקת תכניות חינוכיות שוטפות במהלך השנה במרבית גני השכונה, בית-הספר תל"י ומוסדות המינהל הקהילתי. היא אף הופכת למוקד משיכה עבור סטודנטים המתגוררים במעונות האוניברסיטה הסמוכה והשוכרים דירות בצפון ירושלים. באמצעות אלה, בנוסף לפעילויות מגוונות לילדים ולמשפחות ותכניות גמילות חסדים ביוזמת חברי הקהילה, מתחזקת הקהילה כמרכז יהודי לתושבי השכונה, כבית לאנשים מרקעים שונים, מקבוצות גיל שונות ועם צרכים רוחניים מגוונים.
    לפרטים נוספים

  • קהילת רענן
    "קהילת רענן – מרכז שמואלי ליהדות מתקדמת", ברעננה בהנהגת הרב תמר קולברג. הקהילה שוכנת במשכנה החדש כבר חמש שנים ומאז מפעילה שני גנים (השלישי בדרך) ותוכנית רחבה של הכנה והעשרה לבני מצווה. בכל שנה עולים לתורה יותר מ 120 בני נוער – בנים ובנות. הקהילה גם פעילה בבתי ספר ברעננה ובסביבה ויש לציין באופן מיוחד בהקשר זה את הקשר עם תיכון "מור מטרווסט" ועם בית הספר הדמוקראטי הצומח. קהילת "רענן" עוסקת בפעילות של "תיקון עולם" כאחד מעמודי התווך של זהותה היהודית ועשייתה קהילתית. לקהילה פעילות משותפת עם ארגון אלו"ט, עם המרכז לסיוע לנפגעי אלימות מינית בשרון, עם בית איזי שפירא ועוד.

תוכניות ישנות

  • תוכניות חינוכיות במסגרת הקהילה המסורתית באשקלון:
    הרבה חגית סבאג עבדה בשיתוף עם מורים ואנשי קהילה לפיתוח תוכניות חינוכיות הן בבית ספר תל"י בנווה דקלים- בית ספר יסודי באזור והן ב"נצח ישראל"- הקהילה המסורתית באשקלון. חגית ניצבה בפני האתגר של בניית תוכניות שיותאמו ויהיו בעלי משמעות לאוכלוסיית בית הספר, שמרביתה עולים או ילדי עולים ממדינות חבר העמים.

  • בנייה קהילתית בטבעון:
    הרב ליאון וינר-דאו היה מעורב בפרוייקט הקמת קהילה חילונית שתארגן את כל השירותים החיוניים לקהילה ותעצב את אופי הקהילה על-פי חזון תושביה. הפרוייקט יוזם והופעל על-ידי המדרשה באורנים בעוד ליאון עסק בפן הרוחני-יהודי של הקהילה על מנת לבססה על שילוב בין ערכי היהדות וחופש הדת.

  • פרוייקט שנת שירות ונוער בקריית מנחם:
    בשנים 2002-2004, ליוותה הרבה מירה רגב את עמיתי ברונפמן (שנת שירות) בעבודתם המשלבת ללימוד לצד התנדבות. העמיתים, יחד עם מירה ומורים שונים שילבו תלמוד תורה עם אקטואליה ישראלית על מנת ליצור תשתית משמעותית לעבודה התנדבותית. אחר-הצהריים הפעילה הקבוצה מספר פעילויות במתנ"ס קריית מנחם שבירושלים, ביניהם לימוד לתלמידים חלשים ופעוטון למשפחות חד הוריות.

  • בית ספר תיכן גבעת ברנר:
    אחרי שנים של הצלחה בתפקידו כמורה לתלמוד בגבעת ברנר, פיתח הרב אהרל'ה פוקס תוכנית המשלבת צדק חברתי עם לימודי יהדות. במסגרת עבודתו הקים בשנת 2001 תוכנית בית מדרש למבוגרים בקיבוץ נען ובשנת 2002 בית מדרש לתלמידי כתה י"א בבית הספר התיכון בגבעת ברנר המשלב לימוד תורה עם גמילות חסדים.בין השנים 2002-2005 יצא אהרל'ה עם תלמידיו למסעות רוחניים המשלבים לימוד ועיסוק בפנימיות וברוחניות שבלימוד.

Rikma