Fellowship Program

מסע ישראלי מנפש הקהילה לנפש הבנין

אורי רשף ועפר שבת-בית-הלחמי

יום ו' בבוקר, מתנ"ס פתח תקוה. אולם רחב ידיים מלא בלמעלה ממאתים משתתפים בכנס ראשון של קהילות ישראליות. אולם אנונימי, פשוט, כמעט סתמי. מעט מהמשתתפים מחליפים ברכות אך רובם רואים האחד את השני בפעם הראשונה.

ההתכנסות מתחילה בשירה בליווי גיטרה. תוך מספר דקות מתמלא האולם בשירה ואוסף האנשים הופך ל"קהל". אנרגיה והשראה אופפים את מעגל המשתתפים.ערכים של הזהות היהודית ישראלית בשמה התכנסו המשתתפים, מחברים את היחידים ל"קהל" ואת הקהל ל"מקום".

חווית התכנסות זו בדומה להתכנסויות רבות ברחבי הארץ מביאות לידי ביטוי את הענין המחודש של ישראלים רבים בערכים ובחיים יהודיים במגוון גישות, פותחות בפנינו הזדמנויות להתחדשות של חיים יהודיים רלוונטים, לימוד תוך שאילת שאלות, שמירה על פתיחות ויצירה בתחומים שונים של תרבותנו.

" מנפש הקהילה לנפש הבנין" הוא תהליך קהילתי מובנה בו לומדת הקהילה את ערכיה ודרך פעולתה. הרחבת הידע והחוויה האישית והקבוצתית שיביאו לדיון ומתן תשובות לשאלות קריטיות לעתיד הקהילה. התהליך פותח ע"י אורי רשף והרב עפר שבת בית-הלחמי במסגרת עמותת "אספקלריא"- נתיבים ליצירה יהודית מתחדשת, והועבר לראשונה בקהילת צור הדסה ליהדות מתקדמת לקראת מעבר למבנה חדש לקהילה.

בתהליך שלשה מרכיבים:

משמשים כמרכיב "סודי" שמחבר את היחידים לקהל ואת הקהל למקום.

במשולש זה הכרחי קיום לשלש הצלעות, אם כי גודלן, חשיבותן ואופין משתנה בין קהילה אחת לחברתה ולאורך ציר הזמן גם באותה קהילה עצמה.

הנחת המוצא של הכותבים היא כי יש תשובות רבות לכל שאלה ועל כל קהילה למצוא את הדרך המתאימה לה, לביטוי סולם ערכיה תוך העלאת המודעות לשלשת צלעות המשולש.

שילוב המרכיבים שהזכרנו, תוך שימוש בשיטת אספקלריא של לימוד 'טקסטו-ויזואלי' חוויתי, יסייעו להגיע לתובנות, שיבהירו את ערכי הקהילה. התהליך משרת את הקהילה בדרך להבנת צרכיה ובהמשך, למימוש כל אלה במקום שיענה על הצרכים והערכים גם יחד.

אנו רואים בתהליך הלימוד והברור הקהילתי ערך בפני עצמו המיועד להעצים ולחזק את הקהילה.

הקהל

אסיפת חברים בקיבוץ, שנות ה- 40
אסיפת חברים בקיבוץ, שנות ה- 40

התכנסות של קבוצות אנשים למטרות ציבור, חברה ודת היא מנהג וצורך אנושי שנמשכים ללא הפסקה, עם שינויים ווריאציות רבות לאורך ההיסטוריה.

התחושה, שעוצמת הקהל בהתכנסות גדולה מסכום פרטיו הביאה אנשים לפתח את ההתכנסות ככלי חברתי, דתי ואף פוליטי.

התפתחות קבוצת אנשים לקהל ולקהילה היא תהליך הדרגתי, דינמי שמתחיל בד"כ מיוזמתם של מספר "משוגעים לדבר" ומקבל חיות משלו עם הזמן, ועם התפתחות הקהילה.
הקהילות בהן אנו דנים כאן, מעדיפות בדרך כלל ליצור מסגרת שתתאים לקבוצת המשתמשים הרלוונטית. לפיכך, גם אם הקהילה שייכת לזרם אידיאולוגי קיים, אפשר למצוא הבדלים גדולים באופי וצורת הפעולה של קהילות שונות.

היות והתפתחות קהילה היא תהליך דינמי מתמשך, לקיחת פסק זמן לבחינה עצמית הנה בעלת חשיבות עצומה. חידוד והבהרת נושאים ערכיים ודרכי פעולה ארגוניים שהפכו להיות "מסורת קהילתית" משמשים לצמיחה, גיבוש והתחדשות.

תפילה המונית בכנסית ענק (מגה צ'רצ') ארה"ב
תפילה המונית בכנסית ענק (מגה צ'רצ') ארה"ב

האתגרים שעומדים בפני קהילה בנושא ההתקהלות, הם: המשכיות לאורך זמן, הרחבת מעגל המעורבים ויצירת התכנסות משמעותית.

ככל שקהילה וותיקה יותר, כך חשוב לשוב ולדון בערכים הבסיסיים שלה תדמית "היהדות" בקרב רבים מן הקהל הישראלי חילוני , גורמת לדחיה לרבים שלא נותנים לעצמם להנות מן הספק ולקחת חלק בחיים יהודיים רלוונטים. חלקם יגיעו לפעילות בודדת בקהילה, אם בנושא תרבות או חברה ואם לתפילה ביום הכיפורים. מה יגרום להם להרגיש שייכים? מה יעורר את סקרנותם ואת רצונם לשוב ולהשתתף בפעילויות נוספות מבלי שהם מרגישים מאוימים? 

חברים לא מעטים בקהילות ישראליות מתחדשות מתחילים את מסע ההיכרות שלהם עם רקע וידע מועטים בנושאי יהדות בכלל ובתפילה בפרט ועם התנגדות וחששות מפני "הלא נודע".

ההתחברות למקורות נעשית בהדרגה. מסע ההתקרבות בקהילות חדשות נעשה כקבוצה, דבר שמקל על החברים והופך את התהליך לחוויה מלכדת ומפעימה.
שאלת כניסה/קבלה של חברים חדשים לקהילות קיימות מצריכה מחשבה ויצירת "כלי עזר" שימעיטו מהרגשת המבוכה והבורות.


הקהילה,יכולה לייצג בפני המצטרף הפוטנציאלי יהדות עכשווית ורלוונטית. המסר שהיא מעבירה קריטי לגיבוש יחסו הראשוני אליה והוא עובר בדרכים שונות. מאחר ואחת מנקודות המשיכה החשובות היא תחושת הקהילתיות, הרי ההזמנה, האינטימיות, ומסר ברור של ערכי תרבות ומוסר ישראלים תסייע לכך.

המקום

התנסות חוויתית בטקס קבלת שבת
התנסות חוויתית בטקס קבלת שבת
קהילת צור הדסה ליהדות מתקדמת

ההתכנסות מתרחשת בסביבה שמהווה את הנדבך השני במשולש. בין אם ההתכנסות נעשית במבנה ציבורי מקרי, בחיק הטבע או במבנה יעודי ההשפעה על אופי המפגש, המשתתפים והערך ככלל, אנו לוקחים את החללים בהם אנו משתמשים, כדבר מובן מאליו. יש לדעת שאנו מושפעים ע"י המקום בצורה רבה מאוד, מודעת ולא מודעת. הצורה בה אנו מתייחסים לחללים שלנו קובעת האם הם 'עובדים' בשבילנו או שאנו 'משועבדים' להם.

גובה התקרה, כמות האור, הנוף, צבע הקירות, חיפוי הריצפה כל אלה משפיעים על הרגשתנו כשאנו נמצאים במקום כלשהו.

במיוחד הדברים נכונים בזמן התכנסות קהילתית שמטרתה מתן הרגשה נוחה ואף מרוממת למשתתפים. גם לריהוט, צורת סידור החלל ולעיצוב הפנים השפעה גדולה על רגשות המבקר.

בית הכנסת צדק ושלום, סורינם
בית הכנסת צדק ושלום, סורינם
צילום מיכה ברעם,
קטלוג הצילומים אוסף מרדכי ארבל,
יד יצחק בן צבי

פעמים רבות אנו רואים התכנסויות בהן מושקע מאמץ רב מאוד בהתעלמות מן החלל למען יצירת חוויה רצויה.

גם קהילות המתכנסות בחללים זמניים או ציבוריים אחרים רצוי שיקדישו זמן במציאת דרכים להשפיע על אופי החלל, ולו רק לזמן ההתכנסות עצמו.

בתהליך עיצוב חלל ההתכנסות, קיים מתח בין אלו בקהל שרצונם בקביעות והרגשה ביתית מוכרת, לבין הצורך של אחרים ומצטרפים חדשים להשפיע על המקום ולנכסו.

החלטה על מסר צורני-ארכיטקטוני של מבנה התכנסות יהודי-פלורליסטי בישראל, טומן בחובו דיון על הערכים שחברי הקהילה רוצים להביע בהכנסם בשערי המבנה. היכן הם ממקמים את עצמם בקו בין חילוניות ליהדות (דתיות)? מהו המסר אותו מקבלים אורחים חילוניים או דתיים מהקהילה? מה המסר שמקבלים עוברי אורח שחולפים על פני המבנה?

המסע אותו עושים ישראלים לא מעטים אל הכרות מחודשת עם היהדות נעשה גם בהקשר של מקום ההתכנסות ובייחוד לחלקו בעיצוב הכולל (טקסטו-ויזואלי) של טקסים ותפילות.

הערכים

מרכיב הערכים, שזור בין הקהל והחלל בצורה מתמשכת וטבעית. כל החלטה באשר לאופי הטקס, בחירת טקסטים, צורת הישיבה וכמובן צורת ואופי החלל הינן החלטות ערכיות גרידא. הדיון בתחומים ובנושאים השונים מחייב גם התייחסות לערכי היסוד הקהילתיים.

התפילה, מהווה אולי את הגורם הבעייתי ביותר לרב הקהל שגדל ללא מסורת זו. אפשרות 'להתחבר' לתפילה, קשורה בטבורה לטקסט שבמקרים לא מעטים בעייתי ובלתי מתקבל. שימוש ניכר באמצעי 'הסחה' כגון מוסיקה אכסטטית ופרשנות, אינם מפחיתים מעומק הבעיה.

יצירה חדשה של ברכות ותפילות שמתייחסות לנושאים רלוונטיים בחיינו, בהתאם לערכי הקהילה כמו גם שילוב זמר ושירה ישראלית, יאפשרו ליותר אנשים לחוות תפילה משמעותית ו'להתחבר' רוחנית לקהילה ולמקורות.

ניקח לדוגמה, טקס פשוט ומוכר של הדלקת נרות השבת. הדלקת נרות משפחתית ביתית הינה בעלת משמעות ערכית שונה מהדלקת נרות קהילתית. הצבת נרות השבת בשולי אולם ההתכנסות היא בעלת משמעות שונה מהצבתם בכניסה או לנוכח פני הקהל. מובן מאליו ששימוש בברכה בשם ומלכות שונה במסריה מברכה אישית / קהילתית מקורית כמו גם החלטה על זמן הדלקת הנרות.

לימוד ודיון בשיקולים שקשורים לטקס ובאפשרויות הרבות לייצוג ערכים בו, יראו לנו כמה הם נובעים מתפיסות זהות עמוקות ויביא לשיח רב ערך ופורה.

רצון למשוך קהל רחב בעל דרכי 'התחברות' שונות וערכים מגוונים, משפיע מאוד על עיצוב הטקס והתכנים בקהילה. לעתים, דרכי העיצוב והתוכן מתגבשים אקראית ולעיתים בצורה מודעת. כך או כך, יש לזכור את עוצמת והשפעת המסרים שטמונים בהם, כדי להעלות את יסודות הרוח אל פני השטח. שילובם של כלי לימוד, חוויה ויצירה בשיטת אספקלריא מאפשרות לצעוד בנתיב שבין מחוזות נפש הקהילה ונפש הבניין.

Rikma